ימין ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

ענייננו בתביעה כספית ע"ס 25,299.79 ₪, בגין דמי ביטול בהם חויבו התובעים לאחר שביטלו השתתפותם בטיול מאורגן לסין שנסיעתו אמורה הייתה להתקיים ביום 8.10.11.

התובעים טוענים כי טרם הטיול רכשו אצל הנתבעת ביום 20.9.11 פוליסת ביטוח מסוג כסף עבור תובעת 1 ומסוג זהב אבל תובע 2. הפוליסות נרכשו לשם כיסוי ביטוחי לטיול בסין אליו התעתדו לצאת התובעים. בגין הטיול שילמו התובעים לספק חבילת הטיול סך של 24,438 ₪. פוליסות הביטוח שרכשו התובעים כללו החזר למקרה של ביטול נסיעה עקב מצב רפואי.ביום הטיסה, התובעת 1 חשה ברע ולא היה באפשרותה לעלות על הטיסה. כתוצאה מכך התובע 2 נאלץ אף הוא לוותר על הטיסה.

התובעים פנו לנתבעת בבקשה לקבלת החזר של ביטול הנסיעה אולם הנתבעת דחתה בקשתם לקבלת תגמולי ביטוח ולפיכך דנים אנו היום בתיק זה.

לטענת הנתבעת על פי סעיף 3.4ג1 לפוליסה,הכיסוי הביטוחי להפסד תשלומים במקרה של ביטול נסיעה עקב מחלה הינו בתנאי שבמבוטח אושפז בבית החולים לפחות למשך 24 שעות.

התובעת 1 צירפה שני אישורים רפואיים האחד מיום 26.10.11 והשני מיום 31.10.11 המעידים על אי כשירותה לטוס ביום המדובר.

הנתבעת טוענת כי התעודות הרפואיות שצורפו לכתב התביעה הוצאו בדיעבד ובחלוף למעלה משבועיים לאחר המועד הנטען בו חשה התובעת ברע וכי לא צורף כל מסמך רפואי אשר נערך בזמן אמת. בנוסף לאמור על פי התעודות הרפואיות שצירפו התובעים לכתב טענותיהם לא הופנתה התובעת 1 לאשפוז ואף לא אושפזה הלכה למעשה.

לטענת הנתבעת במסגרת תכתובות שנערכו עם התובעים לאחר ביטול העסקה נמסר להם כי על אף האמור קיימים מקרים בהם תבחן האפשרות למתן פיצוי לפנים משורת הדין בכפוף לנסיבות המקרה ועל פי שיקול דעתה הבלעדי של הנתבעת.

התובעים אכן הגישו ערעור לדון בבקשה בשנית,הנתבעת נאותה לבקשתה ולפיכך הזמינה את תיקה הרפואי של תובעת 1 בכדי לבחון החלטתה.

הנתבעת טוענת כי מהחומר הרפואי שהתקבל מתיקה הרפואי של התובעת 1 עולה כי מצבה הרפואי בגינו ביטלו התובעים נסיעתם נבע ו/או היה קשור במצב רפואי קודם ממנה סבלה תובעת 1. מעיון בתיקה הרפואי נראה כי ביום 14/9/11 הופנתה תובעת 1 לבדיקות שגרה וכאשר חזרה לבדיקה אצל ד"ר אנגל, נקבע כי התובעת סובלת מ"היפוטיאורידיזם קל". בביקור זה לא התלוננה התובעת על רעד,עייפות ודפיקות לב, תסמינים מהם סבלה ביום הטיסה ובעטיים ביטלה הטיסה. לא זאת בלבד אלא ביום 5.10.11 שבה ופנתה התובעת אל ד"ר אנגל וביקשה לקבלת תרופות לחרדה,בעיה רפואית ממנה סובלת מספר שנים. עוד עולה מעיון בתיקה הרפואי כי ביום 2.8.09 סבלה התובעת מהתגברות חרדה לפני טיסה מתוכננת והומלץ על נטילת תרופות לטיפול בחרדה ,וכך גם ביום 5.8.09 חזרה ופנתה תובעת 1 למתן תרופות נוספות כנגד חרדה עקב טיסה.

יתרה מכך, ביום 16.10.11 נבדקה התובעת על ידי פסיכיאטר והומלץ על החלפת הטיפול התרופתי, וביום 19.10.11 עברה בדיקה נוספת בעקבות מצבה הנפשי והתלוננה על מחשבות אובדניות,חולשה ועייפות-תסמינים עליהם התלוננה תובעת 1 קודם לנסיעתה ובעטיים כאמור ביטלה הנסיעה.

הנתבעת טענה כי בתנאי הביטוח- המצויים בפרק 4 לפוליסה צוין כי המבטח לא ישלם תביעה הנובעת או הקשורה במצב בריאות של מבוטח או בן משפחה קרוב שהיה קיים לפני צאת המבוטח את הארץ או במצב בריאות בגינו היה המבוטח בטיפול רפואי ולו תרופתי בלבד ו/או בהשגחה בעת צאת המבוטח לחו"ל, ו/או בגין החמרה ושינוי לרעה פתאומי ובלתי צפוי של מצב בריאתו קיים".

לאור האמור לעיל, השיבה הנתבעת ביום 25/6/12 לתובעים כי אין היא מוצאת לנכון לשנות החלטתה ולפצות לפנים משורת הדין,נוכח העובדה כי אינם עומדים התובעים בתנאי סעיף 3.4 לפוליסה כאמור לעיל מאחר ולא אושפזה תובעת 1 כלל ומאחר וביטול הנסיעה נעשה על רקע מצבה הנפשי-סעיף 4.1ד' לפוליסה.

מנגד טוענים התובעים כי טענתה הנתבעת כי מדובר במחלה קיימת של תובעת 1 ולפיכך אין כיסוי לפוליסה, היא טענה נסתרת לחלוטין שכן תובעת 1 טסה לחו"ל מספר פעמים בשנים האחרונות.

יתרה מכך טוענים הם כי מדובר בעניין רפואי שהתרחש לראשוני ולא בהמשך מצב קיים. התגלתה בעיה בבלוטת התריס,דבר שלא היה בעבר ולא רק בבעיית חרדת הטיסה.

15.התקיים בפניי ביום 29.12.13 דיון בו שמעתי את עדויות הצדדים וסיכומיהם.

מאחר ובחינת בקשת התובעים בשנית על ידי הנתבעת נעשתה לפנים משורת הדין,מכל מקום לא הוכח בפני בית המשפט כי הנתבעת בחנה עניין זה של התובעת 1 בחוסר סבירות המצדיק התערבות בית המשפט.

באשר למסמכים הרפואיים שצורפו לכתב הטענות של התובעים,אין חולק כי התובעת 1 הציגה אישור רפואי מיום 31/10/11 בו מצוין כי אין היא חשה בטוב ביום 5.10.11, דבר אשר עמד בסתירה לאמור בכתב התביעה בו ציינה כי במועד הטיסה קרי, 8.10.11 לא חשה בטוב. התובעת 1 לא צירפה כל מסמך מיום 8.10.11 בו מצוין כי אין היא חשה בטוב.

למצער, לא עלה בידי התובעים ליישר סתירה זו והמסקנה המתבקשת הינה אלא לדחות התביעה.

לאור האמור דין התביעה להידחות .